Bava Metzia 173

Kapitel 173

א (בראשית יט, ג) ויפצר בם מאד א"ר אלעזר מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול

1 er drang inständig in sie!? R. Elea͑zar erwiderte: Hieraus, daß man sich von einem Unbedeutenden nötigen lasse, nicht aber lasse man sich von einem Bedeutenden nötigen.

ב כתיב (בראשית יח, ה) ואקחה פת לחם וכתיב (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם אמר רבי אלעזר מכאן שצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים

2 Es heißt:ich will ein Stück Brot holen, und es heißt: und Abraham lief zu den Rindern? R. Elea͑zar erklärte: Hieraus, daß die Frommen wenig versprechen und viel halten; die Frevler aber versprechen viel und halten nicht einmal wenig. –

ג מנלן מעפרון מעיקרא כתיב (בראשית כג, טו) ארץ ארבע מאות שקל כסף ולבסוף כתיב (בראשית כג, טז) וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר דלא שקל מיניה אלא קנטרי דאיכא דוכתא דקרי ליה לתיקלא קנטירא

3 Woher dies? – Von E͑phron; zuerst heißt es:ein Stück Land von vierhundert Šeqel, und nachher heißt es:und Abraham hörte auf E͑phron, und Abraham wog E͑phron den Kaufpreis dar, von dem er im Beisein der Kinder Ḥeths gesprochen hatte: vierhundert Šeqel Silber im Handel gangbar. Er nahm von ihm nur richtige Centenare. Es gibt nämlich [Leute], die auch den gewöhnlichen Šeqel Centenar nennen.

ד כתיב (בראשית יח, ו) קמח וכתיב סלת א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש

4 Es heißtgewöhnliches Mehl und es heißt feines Mehl? R. Jiçḥaq erklärte: Hieraus, daß eine Frau gegen Gäste geiziger istals ein Mann.

ה כתיב (בראשית יח, ו) לושי ועשי עוגות וכתיב (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר ואילו לחם לא אייתי לקמייהו

5 Es heißt:knete und mache Kuchen, und es heißt: er holte Butter und Milch und das junge Rind; das Brot aber setzte er ihnen nicht vor.

ו אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משמיה דרבי מאיר אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה

6 Ephrajim der Fragende, ein Schüler R. Meírs, erklärte im Namen R. Meírs: Unser Vater Abraham aß Profanes unter Beobachtung der [levitischen Reinheitsgesetze, und unsere Mutter Sara bekam an jenem Tage ihre Menstruation.

ז (בראשית יח, ט) ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל להודיע ששרה אמנו צנועה היתה אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יצחק יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה

7 Sie sprachen zu ihm: Wo ist deine Frau Sara? Da antwortete er ihnen: Drinnen im Zelte. Dies bekundet, daß unsere Mutter Sara keusch war. R. Jehuda sagte im Namen Rabhs, nach anderen R. Jiçḥaq: Die Dienstengel wußten, daß unsere Mutter Sara im Zelte war, nur fragten sie deshalb, um sie ihrem Ehemanne beliebtzu machen.

ח רבי יוסי ברבי חנינא אמר כדי לשגר לה כוס של ברכה תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל על ידי בעלה שאני

8 R. Jose b. R. Ḥanina erklärte: Um ihr den Kelch des Segensspruches zu senden. Im Namen R. Joses wurde gelehrt: Weshalb stehen Punkte über den Buchstaben ejv[des Wortes] eljv [ihm]? Die Tora lehrt eine Lebensregel, daß man sich nach dem Wohlbefinden der Hauswirtin erkundige. – Šemuél sagte ja aber, daß man sich nach dem Wohlbefinden einer Frau überhaupt nicht erkundige!? – Anders ist es, wenn durch ihren Ehemann.

ט (בראשית יח, יב) אחרי בלותי היתה לי עדנה אמר רב חסדא אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטין נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו

9 Nachdem ich welk geworden bin, sollte ich noch der Liebe pflegen. R. Ḥisda sagte: Nachdem das Fleisch welk geworden war und zahlreiche Runzeln gehabt hatte, wurde das Fleisch wieder geschmeidig; die Runzeln wurden geglättet und die Schönheit kehrte zurück.

י כתיב (בראשית יח, יב) ואדוני זקן וכתיב (בראשית יח, יג) ואני זקנתי דלא מותיב הקב"ה כדקאמרה איהי

10 Es heißt:und mein Herr ist alt, und es heißt:und ich bin alt; der Heilige, gepriesen sei er, berichtete also nicht das, was sie gesprochen hatte? –

יא תנא דבי רבי ישמעאל גדול שלום שאפי' הקב"ה שינה בו שנאמר (בראשית יח, יב) ותצחק שרה בקרבה וגו' (בראשית יח, יב) ואדוני זקן וכתיב (בראשית יח, יג) ויאמר ה' אל אברהם וגו' ואני זקנתי

11 In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Bedeutend ist der Friede, daß sogar der Heilige, gepriesen sei er, seinetwegen [ein Wort] geändert hat; es heißt:und Sara lachte in ihrem Innern &c. und mein Herr ist alt, und darauf heißt es: da sprach der Herr zu Abraham &c. und ich bin alt.

יב (בראשית כא, ז) ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה כמה בנים הניקה שרה אמר רבי לוי אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה היו כל אומות העולם מרננים ואומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד דבריהם

12 Und sie sprach: Wer hätte je zu Abraham gesagt, daß Sara Kinder säugen würde. Wieviel Kinder säugte denn Sara!? R. Levi erklärte: An jenem Tage, an dem Abraham seinen Sohn Jiçḥaq entwöhnte, veranstaltete er ein großes Gastmahl. Da räsonnierten alle Völker der Welt und sprachen: Habt ihr gesehen, dieser Greis und diese Greisin haben einen Findling von der Straße heimgebracht, sagen, er sei ihr Sohn, und sie veranstalten sogar ein großes Gastmahl, um ihre Worte zu bekräftigen.

יג מה עשה אברהם אבינו הלך וזימן כל גדולי הדור ושרה אמנו זימנה את נשותיהם וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות והניקה את כולן ועדיין היו מרננים ואומרים אם שרה הבת תשעים שנה תלד אברהם בן מאה שנה יוליד מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם פתחו כולם ואמרו (בראשית כה, יט) אברהם הוליד את יצחק

13 Was tat nun unser Vater Abraham? Er ging und lud alle bedeutenden Leute des Zeitalters ein, und Sara lud ihre Frauen ein. Von diesen brachte jede ihr Kind mit, ohne jedoch die Amme mitzunehmen. Da geschah ein Wunder an unserer Mutter Sara, daß ihre Brüste sich wie zwei Quellen öffneten, und die säugte sie alle. Aber noch immer räsonnierten sie und sprachen: Wenn schon die neunzigjährige Sara geboren hat, sollte auch der hundertjährige Abraham gezeugt haben!? Sogleich verwandelte sich das Gesicht Jiçḥaqs und glich dem des Abraham. Hierauf hüben sie alle an und sprachen:Abraham zeugte den Jiçḥaq.

יד עד אברהם לא היה זקנה מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק בהדי יצחק משתעי בהדי אברהם אתא אברהם בעא רחמי והוה זקנה שנאמר (בראשית כד, א) ואברהם זקן בא בימים

14 Bis Abraham gab es kein Altern; wer mit Abraham sprechen wollte, sprach mit Jiçḥaq, und wer mit Jiçḥaq sprechen wollte, sprach mit Abraham. Da kam Abraham und flehte um Erbarmen, und das Altern entstand, denn es heißt:Abraham war alt geworden und wohlbetagt.

טו עד יעקב לא הוה חולשא אתא יעקב בעא רחמי והוה חולשא שנאמר (בראשית מח, א) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה עד דאתא אלישע לא הוה דחליש ואתפח אתא אלישע בעא רחמי ואתפח שנאמר (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו מכלל דחלה חלי אחריתי

15 Bis Ja͑qob gab es keine Krankheit, da kam Ja͑qob und flehte um Erbarmen, und die Krankheit entstand, denn es heißt:da berichtete man Joseph: dein Vater liegt krank. Bis Eliša gab es keinen, der krank war und wieder genas, da kam Eliša͑, flehte um Erbarmen und genas, denn es heißt:als Eliša͑ in die Krankheil verfallen war, an der er sterben sollte, demnach war er bereits einer anderen Krankheit verfallen.

טז תנו רבנן שלשה חלאין חלה אלישע אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיו ואחד שגירה דובין בתינוקות ואחד שמת בו שנאמר (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו:

16 Die Rabbanan lehrten: Dreimal erkrankte Eliša͑; einmal, weil er Geḥzimit beiden Händen fortstieß; einmal, weil er Bären auf die Kinderhetzte; und einmal, infolgedessen er starb, denn es heißt: als Eliša͑ in die Krankheit verfallen war, an der er sterben sollte.

יז אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית כו': אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב חסדא פת קטנית תנן או פת וקטנית תנן אמר ליה האלהים צריכה וי"ו כי מורדיא דלברות:

17 BEVOR SIE NOCH DIE ARBEIT ANFANGEN, GEH HIN UND SAGE IHNEN: UNTER DER BEDINGUNG, DASS IHR VON MIR NUR BROT UND HÜLSENFRÜCHTE ZU BEANSPRUCHEN HABT &C. R. Aḥa, Sohn des R. Joseph, fragte R. Ḥisda: Heißt es Brot aus Hülsenfrüchtenoder Brot und Hülsenfrüchte? Dieser erwiderte: Bei Gott, das ‘und’ ist hier so notwendig wie ein Bootshaken auf dem Labruth.

יח רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך הכל כמנהג המדינה: הכל לאתויי מאי לאתויי הא דתנן השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר נותן לו כפחות שבשכירות דברי רבי יהושע וחכמים אומרים משמנין ביניהם:

18 R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SAGTE: ER BRAUCHTE DIES NICHT ZU SAGEN, DENN MAN RICHTE SICH BEI ALLEM NACH DEM LANDESBRAUCHE. Was Schließt das ‘bei allem’ ein? – Dies schließt folgende Lehre ein: Wenn jemand einen Löhner gemietet und zu ihm gesagt hat: wie diesem oder jenem der Stadtleute, so zahle er ihm den niedrigsten der [üblichen] Löhne – so R. Jehošua͑; die Weisen sagen, den durchschnittlichen.

יט <big>מתני׳</big> ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ובדבר שגידולו מן הארץ ואלו שאין אוכלים העושה במחובר לקרקע

19 FOLGENDE DÜRFEN NACH DER TORA ESSEN: WER BEI AM BODEN HAFTEN DEM BEI DER ABSCHLUSSARBEITARBEITET, UND WER BEI VOM BODEN GETRENNTEM VOR DER ABSCHLUSSARBEITARBEITET, ABER NUR BEI BODEN ERZEUGNISSEN. FOLGENDE DÜRFEN NICHT ESSEN: WER BEI AM BODEN HAFTENDEM

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel